15אנשים חכמים וכו׳ ולא מצא אלא ג׳ וכו׳. נרא׳ מזה שגם ידועים היא מדה אחת מהמדות ואף על גב דבקרא דלעיל פיר״שי וידועים לשבטיכם שהם ניכרים לכם מר׳ שאין זו שום פרטות מדה טובה. לק״מ דלעולם ידועים הוא מדה טובה דהיינו שרוח הבריות נוחה מהם והוא לשון חבה כמו כי ידעתיו הלא בועז מודעתנו ואלא מיהא מדלא כתיב ידועים לחוד א״נ ידועים לכם אלא לשבטיכם מוכח דק״מל נמי שהם ניכרים לכם וכו׳. ומ״מ איכא למידק דהיכי קאמר שיתרו אמר למשה ז׳ מדות הרי לא מצינו שם אלא ארבעה אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע. וכי תימא דמה שחסר שם גילה כאן. א״כ הוו תמנייא דהא הכא נמי איכא ד׳ אנשים חכמים ונבונים וידועים. ונראה לומר דלעולם ז׳ מדות כתובים נמי התם בקצרה דהיינו שביראי אלהים דהתם כלולים הנך תלת אנשים חכמים ונבונים שהרי אנשים שהם צדיקים פשיטא דהיינו יראי אלהים והכל א׳. וממילא היו נמי בכלל חכמים דאין ע״ה חסיד. ונבונים נמי היו בכלל שהרי יראי אלהים היינו יראה פנימית כלומ׳ יראת הרוממות וא״א להגיע לידי מידה זו אלא מי שבקי בסתרי תורה כמאמר דהמ״עה את שלמה בנו דע את אלהי אביך וכו׳ וידוע שאין מוסרין מעשה מרכבה אלא למי שהוא חכם ומבין מדעתו שמוסרין לו ראשי פרקים וא״כ היינו נבון. וידועים דהכא הוי בכלל שונאי בצע דהתם שע״י ששונאים את ממונם בדין ומוותרים משלהם ועושים לפנים מש״הד עי״ז הם אהובים לבריות. איך שיהיה איכא לאקשויי דקראי רמו אהדדי דהכא כתיב ואקח וכו׳ אנשים חכמים וידועים וכדפירש״י שלא מצא אלא בני ג׳ מדות. והתם ביתרו כתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם וכו׳ דנראה שלא מצא אלא בני מדה אחת דהיינו הראשונה דהנהו דהתם. וי״ל דהתם לא רצה הכתוב לכתוב גנותם בפירוש שלא מצא אלא בני ג׳ מדות. ולכך כתב ויבחר משה אנשי חיל כאילו אמר אנשי חיל שהוא הראשונה עם כל הנמשך ובאותם תיבות רמז האמת מה שמצא דהיינו אנשי כמשמעו אנשים צדיקים וחיל נוטריקון ח׳כמים י׳דועים ל׳שבטיהם כל זה אפשר לומר עפ״י ברייתא דספרי. אבל באלה הדברים רבא אמרו והביאו הר״אם ז״ל צריכים הדיינים שיהיו בהן ז׳ מדות ואלו הן חכמים נבונים וידועים ומה שכתוב להלן אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע הרי ז׳ ולמה לא נכתבו שבעתן כא׳ ללמד שאם לא מצאו מז׳ מביאין מד׳ ואם לא מצאו מד׳ מביאין מג׳ לא מצאו משלשה מביאין מאחד שכן כתוב אשת חיל מי ימצא עכ״ל. ולפי אגדה זו צריך לומר דאנשים דהכא לאו ממניינא הוא דבכלל יראי אלהים דהתם הוא. א״נ דלא דריש אנשים כלל. נמצא דהתם נמנו ד׳ וכאן ג׳ ושם במשה אחת והוא קרא דאמרן ויבחר משה אנשי חיל ומהתם דריש מביאין מא׳. ומ״מ לפום ברייתא דספרי נרא׳ כדכתיבנא לעיל:16ראשים וכו׳ ראשים במשא ומתן. צריך לפ׳ דר״ל שנושאים ונותני׳ בדברים יהיה הוא ראש המדברים דא״לכ היינו מקח וממכר. ומ״ש נכנס אחרון וכו׳ אע״ג דאמרי׳ אין שבח לת״ח שיכנס באחרונה וה״נ אמרי׳ בקידושין אמר אביי נקטי מאן דמקיף חיי. י״ל דהציבור מדינא צריכי׳ לכבדם בזה והם נכון להם להקיף או ליכנס בראשונה שלא להטריחם:17ושוטרים מניתי וכו׳ כוונתו ז״ל להפרידו מרישי׳ דקרא דלא נימא ואקח וכו׳ אנשים חכמים וכו׳ ואתן אותם וכו׳ ושוטרים וכו׳ דלא מסתבר דאיכא קפידא שיהיו השוטרים בעלי כל מדות טובות דבעי׳ בדיינים דאפי׳ למאן דסבר בפ״ג דמכות דאין מעמידין חזנים אלא חסירי כח ויתירי מרע. מ״מ לא מסתבר דבעי׳ דומיא דדיינים. ולכך מפ׳ רש״י דבאפי נפשיה הוא וה״ק ושוטרים מניתי עליכם וכו׳:
